אמרו לך
"הוא יבכה כמה ימים אבל בסוף הוא ילמד להרגיע את עצמו",
"רק ככה הוא ילמד להיות עצמאי",
"את עושה לו נזק שהוא ככה תלוי בך"
אלו הקולות שאני שמעתי בתור אמא צעירה לילדה ראשונה שלקח לה שעה להרדם כל לילה! חשבתי שמשהו לא בסדר עם הילדה שלי, לא בסדר עם איך שאני מתנהלת מול השינה שלה. אז החלטתי לנסות "הרם הורד", שיטה של יעוץ שינה התנהגותי.
הגיעה שעת ההרדמה, ואני עושה מה שנאמר לי לעשות! להכניס אותה למיטה, להגיד לילה טוב, ולצאת מהחדר.
אם היא בוכה, לחכות כמה דקות, להכנס לחדר, לתת מענה לבכי, כלומר ליטוף/חיבוק קצרצר/לשים מוצץ, להניח כשנרגעת ולצאת שוב מהחדר. ככה עד שנרדמת סופית.
שעה של בכי, שלה ושלי, עם הרבה רגשות אשם, והבנה שזה מרחיק אותי מהאמונה שלי ומהילדה שלי, גרמו לי לקחת אותה חזרה אליי לידיים, לשכב לצידה במיטה שלי והיא נרדמה בשניה. הבנתי שזה לא בשבילי!
ילדים רוצים לישון, זהו צורך בסיסי שלהם! אך אם הם לא נרדמים או שמתעוררים, יש להם צורך כלשהו שצריך לקבל מענה. בדיוק כמו שאנחנו לא נרדם בקלות אם ניהיה צמאות או אם אנחנו טרודות מריב עם הבן זוג.
מנגנון השרדותי בסיסי
כאשר לתינוק יש צורך שלא מקבל מענה, מופיע סטרס בגופו.
צורך יכול להיות צורך פיזי, כמו רעב, התרוקנות, צמא, או צורך רגשי כמו בטחון, הרגעה וויסות, מגע, תקשורת.
אם לא הצלחנו לתת מענה נכון ומהיר לצורך, יופיע בכי. הסטרס שלנו ההורים יעלה, באופן טבעי, על מנת שניתן מענה לילד שלנו (אחרת היינו נשארים אדישים לבכי והילד לא היה שורד)
איך זה קשור לאימוני שינה?
אימוני שינה קיימים בדרכים שונות ביעוצי שינה התנהגותיים. אימון שינה זה אוסף פעולות של "עשה/אל תעשה" וניהול של בכי (לדוגמא, לחכות 5 דק מחוץ לחדר ואז להכנס לחדר).
באימון שינה נותנים מענה לבכי, לא לצורך של הילד. כלומר, אנחנו מגיעים באופן מודע לשלב מאוחר מידי, שלב הבכי.
כדי להתכנס לשינה, הילד שלנו צריך להיות רגוע ונינוח, זה לא יכול לקרות בזמן בכי.
אם המענה לבכי הזה לא הפסיק את הבכי, כלומר הילד המשיך לבכות, זה אומר שלא נתנו מענה למה שהילד שלנו באמת צריך.
לאחר אימון שינה, הילד מבין שהצורך שלו גם ככה לא יקבל מענה, אז הבכי פוסק, ההורה לא חווה סטרס יותר, אבל הסטרס של הילד עדיין נשאר!
כלומר הילד נרדם מאפיסת כוחות ומתשישות ולא מתוך נינוחות. לא מצב אופטימלי.
יש דרך אחרת
בגישה ההיקשרותית אנחנו יודעים שתינוקות לא בשלים והם תלויים בנו שנעזור להם להתווסת ולהרגע על מנת להכנס נינוח למצב שינה.
האמת היא, שתינוקות יודעים להרדם לבדם, הם לא זקוקים לנו, אבל צריך לתת להם את התנאים האופטימליים לשינה.
כשילד רגוע ונינוח, הוא יתכנס לשינה במהירות ובקלות.
מתי הילד רגוע ונינוח?
כשהוא קיבל מענה לכל הצרכים שלו, פיזיים ורגשיים, שהסביבת השינה שלו מעודדת שינה, שהוא מספיק עייף ואין הורמוני עוררות בגופו.
איך מגיעים למצב הזה?
בוחנים את כל אותם הפרמטרים המשפיעים על שינה, לוקחים בחשבון את המצב ההתפתחותי וההבשלה של הילד ובונים עבורו תוכנית שמתאימה ספציפית לו.
ביעוץ שינה בגישה ההיקשרותית הדגש הוא הקשר בין ההורה לילד. זה הדבר החשוב ביותר ומה שבונה את הבטחון של הילד שלך בעולם. אין חשש לפגיעה בקשר, להיפך, הקשר מתחזק מתוך התהליך. אתם ההורים לומדים להכיר את הילד והצרכים שלו לעומק, ובכך לספק לו מענה מדויק.
התהליך אינו משאיר את הילד לבד ואינו מעלה סטרס בגופו. בגישה ההקשרותית אין בתהליך שימוש בבכי מדוד, ואין אימוני שינה. אנו יוצרים יחד את התנאים האופטימליים לשינה מיטבית עבור הילד שלכם.
הפן ההוליסטי
בפן ההוליסטי של הייעוץ שינה, אנחנו בוחנים את כל הפרמטרים המשפיעים על שינה – מצב בריאותי, תזונתי, סביבתי, רגשי, התפתחותי ועוד. כל ילד הוא עולם ומלואו ולכל משפחה סט ערכים, רצונות וערכים שונים. היעוץ ההוליסטי לוקח בחשבון את כל אלו ומתאים את התוכנית ספציפית לכם.
צריכה עזרה?
בואי נדבר
